מתמחה – מילון עברי-עברי
מתמחה
(ת'/ש"ע)
רוכש מומחיות, מתמקצע, מתרכז בתחום מסוים, לומד תחום מסוים; חניך, מתאמן, קדט, סייע, צוער
להתמחות
(פ')
להיות למומחה, להיות לבקי; לעשות התמחות, לבצע סטאז', להתאמן, להתמקצע, להתנסות, ללמוד
מתמחה
מתמחה הוא
עובד העובר תקופת הכשרה, בהדרכת איש מקצוע בעל ותק וניסיון, על מנת לקבל רישיון הנדרש על פי דין לעיסוק במקצוע מסוים. התמחות נדרשת בדרך כלל במקצועות בהם הרקע העיוני אינו מספיק על מנת לעסוק במקצוע, ויש צורך בתקופת התמחות מעשית, הבאה לאחר השלמת התואר האקדמי. לרוב, עם סיום ההתמחות, עובר המתמחה בחינות, שהן תנאי נוסף לקבלת הרישיון המהווה כשלעצמו תנאי לעיסוק במקצוע בו התמחה. בעל המקצוע המדריך את המתמחה נקרא "מדריך" או "מאמן". על אף קיומה של המילה העברית "התמחות", יש המכנים את ההתמחות בלועזית "
סטאז'", ומתמחה נקרא גם "סטאז'ר". אך אין זה המצב ברפואה (ראו להלן).
