מרעום הוא מנגנון הפעלה של מטעני נפץ ניידים כגון פצצות, פגזים, רקטות וטילים. ישנם מספר סוגים של מרעומים המופעלים כתוצאה מאירועים שונים, הבולטים שבהם הם:
הקשה - אשר מתפוצץ בעת המגע עם המטרה.
זמן - מתפוצץ בחלוף זמן מוגדר מרגע יציאת הפצצה מהקנה או עזיבתה את המטוס המטיל.
קרבה - מצויד בחיישן אשר מודד מרחק לעצמים ומתפוצץ כאשר נמצא בטווח מוגדר.
השהייה - מחולל את הפיצוץ זמן מה לאחר הפגיעה על מנת לאפשר חדירה עמוקה יותר למטרות כמו מבנים גדולים ותת-קרקעים.
גובה - מפעיל את הפצצה שהוטלה מהאוויר או את הראש הקרבי בהגיעו לגובה רצוי שנמדד על פי לחץ ברומטרי או על ידי
מרחק - מפעיל את הפיצוץ אחרי מעבר מרחק מסוים מהשיגור. מעשית, מדובר במרעום זמן אך ההפעלה מחושבת על פי מהירות מעוף הפצצה כך שהפיצוץ יתרחש במרחק מוגדר. כך למשל מופעל
פגזי פלאשט, רקפת, וכלנית, המיועד להתפוצץ כ-150 מטר לפני המטרה במטרה לכסות את שטח המטרה בחצים זעירים.
במרעומים אלקטרוניים דרוש זרם חשמלי לפעולתו. זרם זה מופק לעתים מסוללה המורכבת במרעום, או מגביש פיאזואלקטרי. במרעומים מכניים, פועל המרעום כתוצאה מפעולות מכניות כגון רתיעה והתמדה, או זרם האוויר בעזרת סיבובי שבשבת.
