מראה – מילון עברי-עברי
מראה
(ז')
סביבה, פנורמה, דברים נראים, מה שרואים, ראייה, הסתכלות; חזון, חיזיון, מחזה נבואי; הופעה, דמות, תואר
(נ')
ראי, אספקלריה, זכוכית משקפת, לוח מחזיר אור
להראות
(פ')
לתת לראות, להצביע על, להציג, להביא בפני, לגלות, לחשוף, להפגין, לפרסם; לשקף, להביע, להעיד על, לרמוז; להוכיח, להביא ראיות, לאמת; להדגים, להמחיש, להסביר, להורות, להדריך, להנחות, לכוון, להתוות דרך
ראה (>>ריאה)
(נ')
איבר המותאם לנשימת אוויר, איבר בבית החזה
מראה
מראה או
ראי (ב
עברית ארכאית, מארמית: אספקלריה) היא התקן בעל משטח פנים המחזיר את קרני האור. המראה השטוחה הנפוצה עשויה זכוכית ועל פניה האחוריים מונחת שכבה דקה של מתכת כלשהי (לרוב כסף) כך שהנוף שמולה משתקף עליה.
מראה (Mirror)
מראה (ראי, אספקלריה), התקן שימושי הפועל לפי עקרון החזרת האור. המראה מחזירה אל עיני המביט בה את בבואתו שלו, וביתר דייקנות, המראה מחזירה קרן אור שפגעה בה לכיוון העצם שממנו באה, בהתאם לחוקי...
