מקהלה – מילון עברי-עברי
קהל
(ז')
צופים; ציבור, קהילה, עדה, קבוצה, חברה; כינוס, אסיפה; המון, ערב רב, הרבה אנשים
מקהלה
(נ')
חבורת זמר, קבוצת זמרים, תזמורת קולית
מקהלה
מקהלה היא קבוצה של
זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית. יש סוגים רבים של מקהלות: קיימות מקהלות נשים, המתחלקות לקולות סופרן ואלט, ואלה מתחלקים, לפי הצורך, לסופרן ומצו סופרן, אלט ראשון ושני. מקהלות גברים מורכבות מטנור ובס, ואלה מתחלקים לפי הצורך לטנור ראשון ושני, בריטון ובס. יש מקהלות חובבים ששרות מתווים ואחרות, השרות משמיעה בלבד, בדרך כלל משום שרבים מן החברים אינם קוראים תווים. במקהלות מקצועיות יש דרישה לקריאת תווים. מקהלות ברמה גבוהה מוכשרות לשירת א-קאפלה - שירה ללא ליווי. מקהלה יכולה להופיע בליווי פסנתר בלבד, או עם כל הרכב שהוא, לפי המלחין או המעבד, מכלי בודד ועד תזמורת מלאה, עם זמרי סולו או עם מקהלת ילדים. שירה בקולות אחדים יוצרת
הרמוניה בין הקולות השונים. דוגמה לכך הם הכוראלים של באך, אם כי הם נכתבו לקול ועוגב. מוזיקה מקהלתית מוקדמת יותר נכתבה בקונטרפונקט, כמו למשל המוזיקה של המאה ה-16. דוגמה למוזיקה כזאת הם המוטטים והמדריגלים של ג'ובאני פלסטרינה, שנכתבו בשלושה עד חמישה קולות לפי חוקים נוקשים ומחייבים. בישראל פועלות מקהלות רבות, וזה כמה שנים שקיים בארץ בית ספר למקהלה, המכשיר זמרי מקהלות לשירה ברמה גבוהה.
