מצולע – מילון עברי-עברי
צולע
(ת')
פיסח, נכה ברגליו, קיטע, חיגר, בעל-מום; כושל, חלש, לא מוצלח, לא מושלם, לא מספיק, לא מתאים
מצולע
(ז')
צורה הנדסית מישורית סגורה ומוגבלת על ידי קטעים, פוליגון
(ת')
פוליגוני, בעל צלעות; מוגבל ע"י צלעות, סגור ע"י צלעות
מצולע
ב
גאומטריה, מצולע הוא חלק ממישור המתוחם על ידי מספר סופי של קטעים. מצולע הוא פשוט אם הקטעים אינם נחתכים מלבד בקצוותיהם. כל קטע במצולע נקרא צלע, וכל נקודה בה נפגשות שתי צלעות נקראת קודקוד. כל שתי צלעות שנפגשות בקודקוד יוצרות זווית.
מצולע (Polygon)
מצולע (פוליגון), בגיאומטריה, צורה מישורית (דו-ממדית) המוגבלת במלואה על ידי מספר סופי של קטעי קווים ישרים, הקרויים צלעות. מטבע הדברים, יש במצולע לפחות שלוש צלעות. נקודות המפגש של הצלעות נקראות קודקודים. להלן יתוארו תכונות המצולעים...
