מעוות – מילון עברי-עברי
לעוות
(פ')
לסלף, לעקם, לשנות לרעה, לקלקל, לשבש, לסרס, לזייף, להרחיק מהאמת, לא לדייק, להשחית, לכער
עוות
(פ')
סולף, עוקם, שונה לרעה, קולקל, שובש, סורס, זויף, הורחק מהאמת, לא היה מדויק, הושחת, כוער
מעוות
(ת')
מסולף, מעוקל, מעוקם, עקום, מסובב, מפותל, מוטה, אינו ישר, מושחת, מקולקל, פגום, הרוס, לקוי
עוות (>>עיוות)
(ז')
עיווי, עיקום, עיקול, כיפוף, הטיה, היסט, סיבוב, סטייה, שינוי צורה, השחתה, קלקול, סילוף, סירוס, זיוף
מעוות
מעוות הוא השינוי החל בגוף הנתון תחת
מאמץ. מעוות יכול להיות אחיד (הומוגני) בכל חלקי הגוף או בלתי אחיד. הביטוי הכללי למעוות הוא טנזור מעוות סימטרי. לרוב מתייחסים למעוות היחסי שהוא ערך חסר יחידת מידה המגדיר את השינוי ביחס לערך הראשוני לפני הפעלת המאמץ. בחומר אלסטי, הקשר בין המאמץ לבין המעוות נתון על ידי חוק הוק ומתואר באופן גרפי על ידי קו ישר. דיאגרמת מאמץ - מעוות נותנת ערך נסיוני למעוות היחסי כתלות במאמץ הפועל על דגם של החומר הנבדק. המעוות היחסי מסומן באמצעות האות היוונית אפסילון ().
מעוות
Deformed