מסמר – מילון עברי-עברי
מסמר
(ז')
סיכה, חוד, מחט, נעץ, בורג; עיקר, מרכז, לב, טבור, נקודה מרכזית, דבר בולט
למסמר
(פ')
לחבר במסמרים, לתקוע מסמרים, לנעוץ מסמרים, לחזק במסמרים, לסגור במסמרים, לרתק למקומו
לסמר
(פ')
להקשות, לזקוף כמסמר, להפוך לזיפי, להעמיד כקוצים; לחזק במסמר, לדפוק מסמר, למסמר, לסמרר
מוסמר
(פ')
חובר במסמרים, ננעצו בו מסמרים, חוזק במסמרים, נסגר באמצעות מסמרים, רותק למקומו
מסמר
מסמר הוא חפץ קטן, באופן יחסי, המשמש לחיבור של רכיבים העשויים מ
חומרים רכים יותר, המאפשרים את החדרת המסמר לתוכם בכוח, לרוב על ידי מכות חוזרות על קצהו הבולט של המסמר בעזרת פטיש. המסמר הוא שיפוד עם קצה חד - החלק שחודר אל החומר. וקצהו השני, החלק הבולט, יהיה, בדרך כלל, חלק רחב הנקרא "ראש המסמר". אורך המסמר יכול להיות ממילימטרים בודדים ועד לאורך של עשרות סנטימטרים. המסמר מחבר את שני החומרים יחד בעזרת כוח ה
חיכוך הפועל בציר האנכי, ומאמץ גזירה בציר הצידי.
מסמר
Nail
