מט – מילון עברי-עברי
הומט
(פ')
הובא, הופל, הונחת, הוסב, נגרם, הורד, הוצנח, זועזע; קרה, התרחש, אירע; הוטל, הושלך, נזרק
להמיט
(פ')
להביא, להפיל, להנחית, להסב, לגרום, להוריד, להצניח, לזעזע; להטיל, להשליך, לזרוק
מט
(פ')
לנוע, לזוע, להתנודד, להזדעזע, למעוד, להתמוטט, להחליק, לאבד יציבות, להתערער; עומד, נוטה
(ז')
ניצחון בשחמט, שח ללא אפשרות הימלטות, "אכילת" המלך של היריב
מט
מט הוא עמדה ב
שחמט שבה המלך נתון תחת איום (שח) ואינו יכול להימלט מאיום זה (בשום דרך: לא על ידי בריחה, לא על ידי הכאת הכלי התוקף וגם לא על ידי חציצה) במצב זה אין למנוע את הכאתו של המלך, ועל כן הצד הנתון במט מפסיד את המשחק.
