לפת – מילון עברי-עברי
ללפות
(פ')
לאחוז בכוח, לתפוס, להחזיק חזק, להחזיק בלפיתה, לחבק, להצמיד אליו
פת
(נ')
פרוסת לחם, כיכר לחם, חתיכת לחם
לפת
(נ')
מין כרוב, שם ירק המשמש למספוא ולמאכל; שם כללי לירקות אכילה
לפת
לפת (שם מדעי:
Brassica rapa) היא
ירק ממשפחת המצליבים, המשמש למאכל וכמספוא. זהו צמח תרבותי, שהיה ידוע ביוון וברומא העתיקה, בסין ובמצרים העתיקה וגם בישראל ועל כך מעידים המקורות שבמשנה.
לפת (Brassica rapa)
לפת, וביתר דיוק כרוב הלפת, מין בסוג כרוב שבמשפחת המצליבים. גידול תרבות עתיק (מקורו הטבעי אינו ידוע בוודאות) שהיה ידוע ביוון וברומא, בסין ובמצרים העתיקה. הלפת היא אשרוש (שורש מעובה) עם שושנת עלים בראשו. מרביתה צוואר-שורש מעובה ומיעוטה שורש...
