לבד – מילון עברי-עברי
לבד
(תה"פ)
בדד, בודד, בלי אף אחד, ללא קרובים, ללא עזרה, גלמוד, בעצמו, בכוחות עצמו, יחידי, יחיד
(ז')
סוג בד, צמר כבוש, תערובת צמר ושער
בד
(ז')
פשתן, אריג של פשתים; אריג, מעשה טקסטיל; מרקע, אקרן, מסך להקרנה (קולנוע) ; ענף, זמורה
לבד
לֶבֶד הוא בד לא ארוג העשוי מסיבים שנדחסו יחדיו. את הלבד ניתן לייצר מסיבים טבעיים כמו
צמר או סינתטיים כמו אקריליק. בעוד כמה סוגים של הלבד הם רכים מאוד, חלקם קשים מספיק כדי ליצור מבניות. ישנם סוגים שונים של לבד המשמשים לצרכים שונים, והם נבדלים בתכונותיהם בהתאם לתכולת הסיבים, הצבע, הגודל, העובי, הצפיפות וגורמים נוספים.