כשל – מילון עברי-עברי
של
(מ"י)
משתייך ל-, שייך ל-, בבעלות, שמקורו ב-, מן, עשוי מ-
להיכשל
(פ')
לא להצליח, לא לעלות יפה; לא לעבור מבחן, לקבל ציון "נכשל"; למעוד, ליפול; לשגות, לטעות
להכשיל
(פ')
לתת ציון "נכשל", לא להעביר; לגרום כישלון, לחבל בהצלחה; לגרום מעידה, להפיל; להטעות
לכשול
(פ')
למעוד, ליפול; לא להצליח, לא לעלות יפה; להיחלש, להתעייף
הוכשל
(פ')
קיבל ציון "נכשל"; חיבלו בהצלחתו, נגרם לו כישלון; הוטעה, הולך שולל; הופל, נתקל במכשול
כשל
(ז')
מפלה, אי הצלחה, נפילה, שגיאה, משגה; תקלה, פגע; טעות, שיבוש, התרשלות
כשל
Failure
שם אחר לתקלה. בתור שכזה, הוא שייך לעולם התחזוקה. אך בהיבט של כשל פוטנציאלי, היינו, תהליך או מערכת שעשויים להיכשל, יש למונח זה קשר חזק יותר לעולם הסיכונים.
כשל
Failure
