כורכר – מילון עברי-עברי
כורכר
(ז')
חול גס, זפזיף, חצץ, דרך כבושה
כורכר
כורכר (מקור השם מ
ערבית כֻּרְכַּאר) - סלע משקע פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות חולות, דהיינו, התלכדות גרגירי הקוורץ בחול בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך חוף הים ובשפת החוף ומופיע בצורת רכסים המבטאים מהתאבנות חוליות. ההתאבנות נוצרה בעזרת רסס מי ים שהחדירו תמיסות גיר (פחמת הסידן) לחולות. ישנה השערה כי שכבות הכורכר נוצרו בתור קרום שהתקשה על ידי משקע גירי שהותירו על פני השטח מים, אשר עלו כלפי מעלה בכוח הנימיות בעונות הקיץ והתאדו.
כורכר (Calcareous sandstone)
כורכר, מין של אבן חול. אבן הכורכר מורכבת מגרגרי חול שהתקשו עקב ליכוד גירי של גרגרי קוורץ. נפוצה ברכסים לאורך הים התיכון. הרכסים קשורים להצפות ים שחדר ליבשה בתקופת הפלייסטוקן. בא"י יש כמה רכסי כורכר המקבילים זה לזה ולחוף: בהרצליה, בגדרה ובאזור...
כורכר
Kurkar, Coarse Sandstone
Calcareous sands, cemented to varying degrees to form cemented sandstone embedded in relatively clean sands or sandstone layers of considerable unconfined compressive strength
