כבשן – מילון עברי-עברי
לכבוש
(פ')
להשתלט, להתגבר, להכניע, לנצח; לתפוס, ללכוד; לבלום, לעצור, לדכא; לשמר, להחמיץ; ללחוץ, להדק
שן
(נ')
עצם בפה, עצם המשמשת ללעיסת מזון, עצם דנטין בלסת; חוד, זיז, בליטה מחודדת; נזק
כבשן
(ז')
תנור, כור, משרפה, קמין, כירה, אח, אש, מדורה, להבה, חום, להט
כבשן
כבשן הוא תא סגור ומבודד, המיועד ל
שריפה בטמפרטורה גבוהה במיוחד. השימוש בכבשן נעשה לשתי מטרות: התכה ועיבוד של חומרים, בדרך כלל מתכות, לצורך עיבודם, ולהבדיל, שריפת גופות.
כבשן (Fornax)
כבשן, קבוצת כוכבים דרומית. עלייה ישרה 3 ש', נטייה 30º-, שטח 397 מעלות רבועות. שם אסטרונומי מקוצר For.
הקבוצה הוגדרה בשנים 1751-1752 ע"י האב ניקולה דה לקאיי. אין בה...
