יציבה – מילון עברי-עברי
יציב
(ת')
עמיד, קבוע, איתן, שאינו משתנה, מתמיד, בר-קיימא
להציב
(פ')
להעמיד, למקם, להקים, לשים, להניח, להושיב, לקבוע, לשכן; לשבץ, לאייש, להכניס לתפקיד, לשים בעמדה, למנות; להעמיד ניצב, לשים במצב מאונך; לבצע הצבה, להמיר, להחליף, לשים בביטוי אלגברי
יציבה
(נ')
זקיפות, עמידה, תנוחה, מצב הגוף, פוזה, מצג, העמדת הגוף
יציבה
יציבה היא מנח איברי ה
גוף של אדם או בעל חיים, שחלקו או כולו מוחזק בדרך כלשהי, הנשאר קבוע יחסית במבנהו הבסיסי בתנוחות שונות. יציבה מתייחסת לסידור הלא מודע והיציב מבנית של שלד הגוף, הנרכש לאורך תקופה ארוכה של תנועות גוף ותבניות תנועה.