טל – מילון עברי-עברי
טל
(ש"ע)
שם פרטי, שם משפחה
(ז')
רסיסי לילה, רביבים, לחות, אדים מעובים, אגל, טיפה, רעננות, רכות
ליטול
(פ')
לנטול, לקחת, לאסוף, לקבל, להוציא מרשות, לגזול; לאחוז, להחזיק, לתפוס; לשאת ב-; לשטוף, לרחוץ
הוטל
(פ')
נזרק, הושלך, הוטח, נקלע, נורה, נהדף; הופל, נגרם, הושכן; הועמד, הוצב, הושם, הונח; ניתן כחובה, הועמס, נאכף, נכפה, נקבע; הופקד, ניתן; הוצא, הומלט, נפלט
להטיל
(פ')
לזרוק, להשליך, להטיח, לקלוע, לירות, להדוף; להפיל, לגרום ל-, לעורר, להשכין; לשפוך, ליצוק; להעמיד, להציב, לשים, להניח; לחייב, להשליט, להעמיס, לאכוף, לכפות, לקבוע, לגבות; להפקיד, לתת; להוציא ביצים, להשריץ, להמליט, לפלוט; להשתין
טל'
טלפון, מספר טלפון (קיצור)
טל
טל הוא סוג של
משקע, הנוצר בדרך כלל בלילה מהתעבות של אדי מים באוויר לטיפות על עלוות צמחים ועל הקרקע. הטל מסייע, בין היתר, לצמחים לשמור על לחות באזורים צחיחים.
טל, וילהלם (Tell, William)
וילהלם טל, גיבור עממי שווייצרי, אשר נודע בזכות מאבקו בשלטונה של שושלת הבסבורג האוסטרית בארצו. הסוגיה האם סיפור חייו מבוסס היסטורית או הינו אגדה עממית, עדיין שנויה במחלוקת.
וילהלם טל היה איכר שווייצרי שחי במחוז (קנטון) אורי (Uri) בסוף המאה...
טל, יוסף (Josef Tal)
יוסף טל (נולד 1910), מלחין, פסנתרן ומורה למוסיקה ישראלי יליד פולין. מחשובי המלחינים בישראל ואבי המוסיקה האלקטרונית בארץ.
טל (לשעבר גרונטל; Grünthal) נולד למשפחה אורתודוכסית בעיר פניבי (Pniewy) במערב פולין, אשר היתה באותה תקופה תחת שלטון...
טל
נודע, כי ע''י הארת ע''ב ס''ג דא''ק המגיעה לאצילות, מתבטלים הפרסאות דצמצום ב', ואח''פ שנפלו מכל מדרגה לבחינת תחתון ממנה, חוזרים אל המדרגה, עם התחתון המלביש לאותם אח''פ, ונמצא אז א''א עולה עם חג''ת דעתיק שנעשו לראש וחב''ד, ואז מקבל א''א ע''י התכללותו בעתיק, את הקומה דע''ב המגולה, ונמצא אז שהשערות שהם הלבושים דע''ב המגולה, חוזרים ונעשים לבושים לקומת הע''ב הזה. אמנם אחר התכללות והזווג הזה, יורד א''א למקומו, ואז שוב מתלבשים המוחין שלו במל''צ דצל''ם, והע''ב המגולה שוב יוצא לחוץ בבחינת מקיף חוזר. והנה ענין עליה זו והתכללות זו של א''א בעתיק, נוהג בכל פעם שז''א צריך להשיג מוחין, דהיינו בכל המדרגות דז''א במשך דשתא אלפי שני, כי המוחין אינם קבועים בז''א, כנודע. ונתבאר בערך: חוטמא דא''א, שאחר יציאת קומת הע''ב המגולה בבחינת מקיף חוזר, נשארים אחריו הלבושים שלו דע''ס דאו''ח, שהם ב' בחינות: שערות וחוורתי, שמבחינת כתר דאו''ח יוצאים החוורתי, ומבחינת הט''ס העליונות דאו''ח יוצאים השערות, ע''ש. ונמצא שב' בחינות אלו שערות וחוורתי, מתחדשים ויוצאים אחר כל עליה של א''א בעתיק, והם נתוספים תמיד. ואלו החוורתי המתחדש ונתוסף אחר כל עליה, עולה ג''כ על הגלגלתא דא''א, על בחינת החוורתי אשר שם. ונקרא ''טל'' ע''ש הכתוב כי טל אורות וכו' והטל הזה מושפע לז''א, בסו''ה שראשי נמלא טל וכו'. כי הוא נתוסף ובא אחר כל זווג וזווג ונטיף לרישיה דז''א, וראשו מתמלא מהטל הזה. וז''ש שם בזוהר (באדרא רבא דף קכ''ח ע''ב ובזהר ע''פ הסולם אד''ר אות י''ז) ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר, יתערון מתייא לעלמא דאתי. כי מזה הטל הנתוסף והולך בכל זווג וזווג במשך שתא אלפי שני מתקבץ אותו שיעור האורות המספיק לתחית המתים, ואז ז''א מנער את הטל ההוא מראשו בבת אחת, שמן האור הגדול ההוא עומדים המתים לתחיה. כי הוא האור דחכמה קדומה מע''ב המגולה שאינו נגלה אלא בגמר התיקון כנודע, ואור החכמה הזה ה''ס תחית המתים, כי אור החכמה נקרא חיה, כנודע. (תע''ס חלק י''ג).
