טייס – מילון עברי-עברי
טייס
(ש"ע)
קברניט, הגאי, נתב, נווט, נהג מטוס, מומחה תעופה
טייס
טייס הוא אדם ה
מטיס כלי טיס למיניהם, כמקצוע, כתפקיד צבאי או כתחביב. המונח מתייחס בדרך כלל למטיסים כלי טיס ממונעים, מטוסים ומסוקים, אך הוא חל גם על בני אדם המטיסים כלי טיס אחרים: דאונים וכדורים פורחים לא ממונעים, ספינות אוויר וצפלין שהם כלי טיס הקלים מן האוויר, אז"מ, כלי טיס קלים מאד, ועוד. המונח הלועזי לטייס הוא Aviator. מונח זה יכול לכלול לא רק את מי שמטיס בפועל את כלי הטיס, אלא גם אנשי צוות אחרים, כמו הנווט, המטילן, אלחוטן אוויר, מהנדס טיסה ובעלי תפקיד אחר הכרוך בהטסת המטוס, בעיקר במשימות צבאיות. המונח העברי הוא איש צוות אוויר; להבדיל מהמונח הלועזי, יכול המונח העברי להתייחס גם לדיילים ובעלי תפקידים אחרים בטיסות אזרחיות. גם אנשי צוות של
חללית מאוישת או מעבורת חלל נקראים טייסים, וליתר דיוק טייסי חלל. בדרך כלל ישנו איש צוות שתפקידו המוגדר הוא טייס רכב החלל (להבדיל ממפקד המשימה, ובעלי תפקידים אחרים בצוות), ואולם מכיוון שכל אנשי הצוות "טסים" בחלל, ומכיוון שאחוז גדול מטייסי חלל היו טייסים ברקע המקצועי שלהם, מקובל להתייחס אל כל טייסי החלל כ"טייסים".למרות שהטיסה המתועדת הראשונה נערכה בשנת
1852, בכלי טיס דמוי כדור פורח, מקובל לקרוא לאחים רייט, שביצעו את הטיסה הראשונה בכלי טיס ממונע מהאוויר ב-17 בדצמבר 1903, "הטייסים הראשונים". היירם מקסים ואנשי צוותו, שביצעו ניסיון תעופה ב-31 ביולי 1894 מתחרים גם הם על התואר הטייסים הראשונים.