טבח – מילון עברי-עברי
טבח
(ז')
שחיטה, המתה, הרג, הריגה, רצח, רציחה, זביחה
(ש"ע)
בשלן, מבשל, מומחה בישול, שף; תליין, רוצח; שוחט, קצב
להיטבח
(פ')
להיהרג, להירצח, להיקטל, להישחט, למות, להיות מוצא להורג, לעבור טבח, להיות קרבן לקטל
לטבוח
(פ')
להרוג, לרצוח, לקטול, לשחוט, להמית, להוציא להורג, לבצע טבח, לבצע קטל, לשפוך דם
טבח
טבח הוא
רצח המוני ישיר ומכוון, בייחוד של אזרחים לא לוחמים, או אלו שאין ביכולתם להתגונן כראוי. מעשי טבח בעבר הוגדרו כפרעות (במיוחד כשבוצעו נגד יהודים) וכיום מוגדרים לעתים קרובות כפשעי מלחמה או "זוועות". לפיכך, לא נוהגים להשתמש במילה לתיאור הריגת לוחמים, אלא אם כן התיאור הוא מטאפורי (לעתים קרבות קשים מכונים כ"טבח" בגלל כמות המתים בהם, למרות ששני הצדדים היו חמושים). יחד עם זאת, רצח המוני ומכוון של שבויים מוגדר לעתים קרובות כטבח. כמו כן, השתמשו במילה "טבח" כדי לתאר רצח של אזרחים או חיילי
צבא בהיקפים קטנים יותר, אם לאירוע הייתה השפעה פוליטית על אירועים עתידיים אחרים, דוגמת טבח בוסטון. רציחות המתבצעות על ידי קבוצה קטנה של אנשים או אפילו אדם אחד, כונו לעתים "טבח" (ראו למשל הטבח בווירג'יניה טק).
