חרטה – מילון עברי-עברי
חרטה
(נ')
נוחם, צער, הצטערות, מוסר-כליות, חזרה מדעה, עגמת-נפש, אכזבה עצמית, ייסור עצמי
לחרוט
(פ')
לגלף, להקציע, לעבד במחרטה, לעגל; לחרות, לפתח צורות, לחרוץ
חרטה
חרטה היא
רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר. חרטה מלווה לעתים בתחושות של עצב, בושה או אשמה, לאחר מעשים שמאוחר יותר האדם חש כי מוטב ולא נעשו. חרטה עשויה להיווצר לא רק בעקבות מעשה, אלא גם בעקבות מחדל - האדם מתחרט על שלא פעל במקום שראוי היה שיפעל. לעתים החרטה מלווה במעשים הנובעים ממנה: שינוי ההתנהגות, התנצלות בפני הנפגע, ואף מתן פיצוי לנפגע. במקרים קיצונים החרטה עלולה להוביל לדיכאון, ואף להתאבדות.