חניטה – מילון עברי-עברי
חניטה
(נ')
איבון, שימור גווייה, הקפאה, הפיכה למומיה
(נ')
ראשית הבשלה (של פרי)
חניטה
חניטה היא שיטת
קבורה שבה גופת המת נעטפת בתכריכים ועוברת טיפול בצמחים ותכשירים שונים על מנת לשמרה. חניטה הייתה נהוגה בעיקר בעבר בתרבויות שונות כמנהג דתי. הגופה החנוטה נקראת מומיה.
חניטה (Embalming)
חניטה, שימור גוף אדם או אורגניזם אחר לאחר מותו באופן מלאכותי. פעולת החניטה יכולה להתבצע באופן טבעי, כאשר תנאי האקלים והסביבה מאפשרים זאת.
שעות אחדות לאחר הפסקת תהליכי החיים באורגניזם, מתחילים להתרחש בתוכו תהליכים כימיים וביולוגיים...
