בסוציולוגיה, חמולה (תת-שבט) היא קבוצת שארות של אנשים בעלי קרבה ביולוגית לאב ראשוני אחד, שחי לפני כמה וכמה דורות. פעמים רבות מורחב המושג "חמולה" וכולל גם משפחות קטנות, שנהפכו לבנות חסות של המשפחה הגדולה המקורית. בחברות רבות מקובל להינשא בתוך קבוצת החמולה. לעתים קרובות מתגלעות יריבויות בין חמולות שונות הסמוכות זו לזו, ומתפתח מעגל דמים של איבה בין החמולות, שעלול להימשך שנים ארוכות.
עד לאמצע המאה העשרים, היה לחמולה תפקיד כלכלי משמעותי ביותר בחיים של כל פרט מפרטיה. החמולה הקצתה לפרט את הקרקע שממנה הוציא את פרנסתו, התמודדה נגד חמולות אחרות על משאבים, וחברי החמולה דאגו לפרנסתם ובריאותם של האחרים. במהלך המאה העשרים, עקב תהליכים של עיור ותיעוש, השתנה הרכב החמולה, והשפעתו על חיי הפרט קטנה.
בישראל יש מספר יישובים ערביים ששימרו מבנה חמולתי. על פי מחקר שנעשה על ידי פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן, בני חמולה מסוימת נוטים להצביע למועמד מהחמולה שלהם. כמו כן, התגלה ששיעור ההצבעה הממוצע ביישובים אלה הגיע לכ-90%, עקב החשיבות הגדולה שמייחסים התושבים לתמיכה במועמד ממשפחתם.
