חבר – מילון עברי-עברי
חבר
(ז')
ידיד, רע, עמית, בן-זוג, ידוע בציבור, שותף לחיים, אח, שוחר, תומך, אוהד ; שותף, שותף למקצוע, בן אותו מעמד, קולגה, בן אותו מקום
(ז')
קבוצה, חברה, צוות, סגל, להקה, אגודה, גוף, ברית; חבורה, כנופיה
לחבר
(פ')
לצרף, להצמיד, לספח, לקשור, לשלב, לאחות, לאחד, לאגד; להוסיף זה לזה; לכתוב, לערוך, להלחין
חובר (>>חֻבַּר)
(פ')
צורף, הוצמד, סופח, נקשר, שולב, אוחה, אוחד, אוגד; הוסף, עבר פעולת חיבור; נכתב, הולחן, נערך
להתחבר
(פ')
להתרועע, להיות חבר; להתאחד, להצטרף, להיצמד, להסתפח, לחבור; להתווסף; להיכתב, להיערך
לחבור
(פ')
לבצע חבירה, להתחבר, להשתלב, להצטרף, להתאחד, להתאגד, להתקשר, להיצמד, להסתפח
לחבר (>>חיבר)
(פ')
לצרף, להצמיד, לספח, לקשור, לשלב, לאחות, לאחד, לאגד; להוסיף זה לזה; לכתוב, לערוך, להלחין
חבר
חבר הוא
אדם הקרוב לאדם אחר מבחינה רגשית (מילים נרדפות: ידיד, רֵעַ).