הרומנטיקה – מילון עברי-עברי
רומנטיקה
(נ')
זרם אמנותי עממי, השקפת עולם המבוססת על רגש ודמיון, אווירת אהבה, יסוד הרגש
רומנטיקה
הרומנטיקה (או
התנועה הרומנטית) הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה ב
אירופה בשלהי המאה ה-18. ככלל, הרומנטיקנים יצאו כנגד רוחה של תנועת הנאורות, שמשלה בחיים האינטלקטואליים במערב אירופה ובמרכזה לאורך רוב המאה השמונה עשרה. תחת האוניברסליזם של אדם באשר הוא אדם (או, בנוסח של עמנואל קאנט וז'אן ז'אק רוסו, באשר הוא יצור תבוני, שתבונתו מכתיבה לו מתוכו ציוויים שהוא אנוס למלאם), העלתה הרומנטיקה על נס את האינדיבידואליזם הפרטיקולרי, כלומר, את החד-פעמי שבאדם מסוים, המכונן לעצמו, מתוך עצמו, את האמת האישית שלו, שאינה בהכרח משותפת לאחרים. כאשר מוכל הרעיון הרומנטי על אומה שלמה, הוא מתבטא ברצון לתת ביטוי לייחודי ולאותנטי שברוח העם. זאת, מבלי מחויבות לערכים שנתקבעו במסורת, עתיקה ככל שתהיה, כגון עקרון הלגיטימיזם השושלתי, שטען כי זכותם של המלכים ויורשיהם אחריהם למשול אינה ניתנת להפקעה. מבחינה זו, הרומנטיקה היא אחת מהתנועות הרוחניות שהביאו להתעוררות הלאומיות באירופה ב.
