הספר מחולק לשני חלקים, ובכל אחד שישה פרקים. רוסו רומז לכתיבת חלק שלישי, שמעולם לא הושלם. למרות אופיו האוטוביוגרפי, התאריכים שמוסר רוסו אינם מדויקים, וכמה אירועים אינם על פי הסדר הנכון. רוסו מציג את ההתנסויות שעיצבו את הפילוסופיה שלו. למשל, התנסויותיו בתחום החינוך שימשו לעיצוב התורה הפילוסופית שלו בתחום זה, במיוחד בספר אמיל.

עבודתו של רוסו היא אחת מהיצירות האוטוביוגרפיות הגדולות הראשונות. לפני כתיבת "הווידויים", שני האוטוביוגרפים הגדולים היו אוגוסטינוס ותרזה הקדושה שהתמקדו בחוויותיהם הדתיות האישיות. רוסו היה הראשון שכתב על חייו במונחי התנסויות ורגשות אישיים. רוסו זיהה את יחידאיותה של יצירתו; הוא פותח את היצירה במילים מפורסמות אלו:
סגנון "הווידויים" השפיע על כותבים רבים, ביניהם גתה וטולסטוי.