הגר – מילון עברי-עברי
להגר
(פ')
לעלות (לישראל), לעבור למדינה אחרת, לעזוב את המולדת, להשתקע בארץ אחרת, לנדוד, לנסוע
גר
(ש"ע)
זר, נוכרי, מתגורר בארץ ניכר, גולה; גוי שהתייהד, נוכרי שהתייהד
הגר
(ש"ע)
שם פרטי לנקבה; דמות תנ"כית מצרית ושפחתה של שרה אמנו שהרתה לאברהם אבינו, אמו של ישמעאל
להגר (>>היגר)
(פ')
לעלות (לישראל), לעבור למדינה אחרת, לעזוב את המולדת, להשתקע בארץ אחרת, לנדוד, לנסוע
הגר
הגר (Hagar)
הגר, שפחתה המצרית של שרה שהרתה לאברהם, ואמו של ישמעאל. גורשה למדבר פעמיים על-ידי שרה, בראשונה לאחר שהרתה לאברהם בעת ששרה הייתה עקרה, ומאוחר יותר עם בנה ישמעאל, לאחר ששרה ילדה את יצחק.
תורה מוקלטת: בראשית ט"ז, פסוקים ג-ט"ז (הגרסה המלאה...
