דין – מילון עברי-עברי
דייו (>>דיו)
(תה"פ)
מספיק, מספק, רב, עד כאן, משביע רצון, מידה מספקת, שיעור מספיק, די והותר
דין
(ז')
משפט, בירור טענות, בירור תביעות, צדק, משפט אמת; חוק, הלכה; סברה הגיונית
דין (>>דיין)
(ש"ע)
שופט, יושב בדין, מכריע; מורה הוראה, סגן הרב
דין
דין הוא כינוי לכלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, או לגבי שאלה משפטית מסוימת. כך, למשל "הדין האנגלי" כולל את כלל הנורמות החוקיות החלות בתחום השיפוט של הממלכה המאוחדת, ו"הדין בשאלת הארנונה העירונית" כולל את ה
חוקים, התקנות, הצווים פסקי הדין המהווים תקדים בנושא, והמנהג אם הוא קיים.
דין, ג'יימס (James Dean)
ג'יימס דין (1931 - 1955), שחקן קולנוע אמריקאי. בגיל 24, כאשר היה בפסגת ההצלחה, נהרג בתאונת דרכים. מאז מותו, הפך לגיבור תרבות הנעורים בארצות הברית ובעולם המערבי ככלל.
דין נולד בעיירה קטנה באינדיאנה בארצות הברית. הוריו היו אנשים פשוטים בני...
קיימן, דין (Kamen, Dean)
דין קיימן (נולד 1951), ממציא מקורי ואידיאליסטי, מקים חברת DEKA וארגון USFirst לקידום מודעות ומוטיבציה טכנולוגית ומדעית.
קיימן הפגין סלידה מלימודים מסורתיים כבר מגיל צעיר, וכתחליף השקיע את זמנו בקריאה עצמאית של עבודות מדע בולטות, כמו...
