דבק – מילון עברי-עברי
להדביק
(פ')
להצמיד, לחבר בדבק, לספח; לקשר, להסמיך, לקרב; לגרום מחלה, לזהם; להשיג, להגיע, לרדוף, לדלוק
הודבק
(פ')
הוצמד, חובר, אוחה בדבק; קושר, סופח, הוסמך, הוקרב; נגרמה לו מחלה, זוהם
לדבוק
(פ')
להידבק, להיצמד, להיאחז, להיתפס; לתקוף, להשיג; להתקשר, להתחבר; להיטפל, להסתפח, להצטרף
להידבק
(פ')
להיתקף, להיפגע, ללקות במחלה
(פ')
להיצמד, להתחבר, להיאחז, להיתפס; להיטפל, להסתפח, להצטרף
דבק
(ז')
חומר הדבקה; חיבור, איחוד, הצמדה; מקום חיבור של חלקים, מחבר, פרק, מפרק
(ת')
מסור, נאמן, נצמד, מידבק, עקשן, החלטי, אדוק, חסיד
לדבק
(פ')
לחבר, להצמיד, להדביק, להסמיך; לקשר, לקרב, ליצור קרבה
דבק
דבק הוא חומר, סינתטי או טבעי, שמטרתו לחבר או לאחות עצמים שונים.
