גרש – מילון עברי-עברי
לגרש
(פ')
להניס, להבריח; לסלק, לפנות; להרחיק, לשלח, להגלות, להוציא בכוח; לתת גט, להתגרש, להיפרד מ-
גורש
(פ')
הונס, הוברח; סולק, פונה; הורחק, שולח, הוגלה, הוצא בכוח; קיבל גט, נאלץ להתגרש
להתגרש
(פ')
לתת גט, לקבל גט, להיפרד מבן-זוג, להפסיק נישואין, להיעשות גרוש, לעזוב אישה, לעזוב בעל
גרש
(ז')
טעם, מפסיק, סימן קיצור, קו מעל אות לסימון קיצור
לגרש (>>גירש)
(פ')
להניס, להבריח; לסלק, לפנות; להרחיק, לשלח, להגלות, להוציא בכוח; לתת גט, להתגרש, להיפרד מ-
גרש
גֵּרֵש (ברבים:
גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם סימן
פיסוק (׳) והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜ ).
