1. אמצעי ספרותי ממשפחת האמצעים הספרותיים הקומיים, שעיקרו עיוות המתואר לשם הגחכתו.
2. פסל דמוי גרגויל - פסלי המפלצות הנמצאים על גבי קתדרלות גותיות נקראים "גרוטסק" (בעוד המונח "גרגויל" מתייחס רק למרזבים מקושטים).
3. במיתולוגיה, תחת השם "שד מערות".
4. ציורי קיר או ציורים מסוג אחר, האופייניים לרנסאנס, המורכבים בתערובת מחלקי צמחים, בעלי חיים, בני אדם, מפלצות, עצמים שונים, ללא שמירה על פרופורציות וללא פרספקטיבה, אם כי לעתים תוך שמירה על סימטריה. ההשראה לגרוטסקות נובעת מציורי הקיר שהתגלו בבית הזהב ברומא, שרידי ארמון הקיסר נירון.

מקור המושג בימי הרנסאנס, כאשר נתגלו בחפירות ברומא העתיקה, בבית הזהב (Domus aurea), במפלס נמוך שהתפרש כמערה אם כי כלל לא היה מערה (באיטלקית grotta), ובהן ציורי קיר ענקיים, דמיוניים ומגוחכים בעיני אנשי תקופת הרנסאנס. (pittura grottesca פירושו ציורי מהסוג המתואר לעיל). אין ספק כי הפופולריות של העיטור בגרוטסקות, ששימש בעיקר כמילוי שטח בפרסקאות גדולים, מסביב לתמונות ראשיות, חיבר בתוכו גם את מסורת המפלצות על הקתדרולות של ימי הביניים, ואת גילוי ציורי הקיר בבית הזהב, שהיה לפי רוח הרנסאנס, מקור השראה מתרבות העת העתיקה. ציורי גרוטסקות נפוצים מאד היו במאה ה-16 וה-17 והיו ציירים שהתמחו בסוג עיטור זה. נזכיר כאן, מבין דוגמאות רבות, את הגרוטסקות בוילה ד-אסתה בטיוולי ובקסטל סנט'אנג'לו ברומא.