גיר – מילון עברי-עברי
גיר
(ז')
קרטון, כלי-כתיבה ללוח, חומר סידי לבן, סלע עשיר בסידן
(ז')
תיבת ההילוכים, מערכת ההילוכים (מכונאות)
גויר
(פ')
יוהד, נעשה יהודי, עבר המרת דת, עבר גיור, הוכנס בדת ישראל, נעשה גר, הועבר ליהדות
לגיר (>>לגייר)
(פ')
לייהד, לעשות ליהודי, להמיר דת, לעשות לגר, לעשות גיור, להכניס ליהדות; לתת צביון יהודי
להתגיר (>>להתגייר)
(פ')
להתייהד, להיעשות יהודי, לעבור המרת דת, לעבור גיור, להיכנס ליהדות, להיעשות גר
גיר
גיר הוא
חומר המשמש לשם סימון על משטחים קשים, מכיוון שהוא מתפורר בקלות ומותיר חלקיקים הנצמדים באופן רופף למשטח. בדרך כלל הוא עשוי מקירטון או מגבס.
אבן גיר (Limestone)
אבן גיר. סלע משקע אורגני רך המורכב בעיקר מפחמת הסידן. נוצר במקום שהיה מכוסה מים. מקורו בשלדיהם וקונכיותיהם של יצורים ימיים כגון צדפים ובעלי חיים חד תאיים בעלי קליפה גירנית, שהצטברו על הקרקעית ופעולת הגלים ליכדה אותם במהלך השנים לכדי שכבת סלע...
סלע גירי
Limestone
