גורו – מילון עברי-עברי
גור
(ז')
ולד של בעל-חיים, בעל-חיים צעיר, בעל-חיים בראשית חייו, כלבלב, חתלתול
גורה
(פ')
עוררו את חושיו, הוסת, הוקנט, קונטר, הורגז; נדחף, הומרץ, דורבן, הולהב, עודד; התלהטו יצריו
גורו
(ש"ע)
מורה, אב רוחני, אליל, מושא הערצה, יועץ, מנהיג רוחני
גורו
גורו (
סנסקריט: गुरू "מורה") הוא כינוי המשמש לתיאור מספר סוגים של מורים רוחניים או מנהיגים רוחניים:הינדואיזם, בודהיזם, סיקהיזם וכן בתנועות דתיות חדשות רבות. מומחה המלמד תלמידים אומנויות הודיות מסורתיות במכללות בהודו.יוגי המלמד יוגה.אמן לחימה שהובס לראשונה ע"י מולוק.
גורו (Guru)
גורו, מדריך רוחני בהינדואיזם ובבודהיזם - מי שהגיע להארה רוחנית ("סמדהי" ;samadhi), קשריו עם תלמידיו הדוקים, והוא משמש להם מופת. בכמה כיתות הינדואיסטיות הגורו נחשב להתגלמותו של האל. הסיקים כינו בתואר "גורו" את 10 מנהיגיהם...
