גדר – מילון עברי-עברי
גדר
(נ')
מחיצה, חיץ, הפרדה, משוכה, יריעה מפרידה, קיר, חומה; סייג, איסור
הוגדר
(פ')
נקבע בוודאות, קיבל הגדרה, זוהה, אופיין, מוין, סווג, הובחן, תואר בדייקנות, נתחם
להגדיר
(פ')
לקבוע בוודאות, לתת הגדרה, לזהות, לאפיין, למיין, לסווג, לתאר בדייקנות, לסייג, לתחום
גודר
(פ')
הוקף בגדרות, נסגר, נחסם, נתחם, הוצבו מסביבו מחיצות, נעשה אסור במעבר
לגדר
(פ')
להקיף בגדרות, לסגור מסביב, לשים חיץ, להציב מחיצה, לחצוץ, לתחום, למנוע מעבר, לחסום
לגדור
(פ')
לבנות גדר, להציב מחיצה, לתחום, לגדר; לחסום, לסתום, לסגור, למנוע, לעצור; לקטוף תמרים
להתגדר
(פ')
להתנשא, להתפאר, להתגאות, להשתבח, להתגדל; להתייחד, להצטיין, להיבדל; להסתייג, לא להסכים
לגדר (>>גידר)
(פ')
להקיף בגדרות, לסגור מסביב, לשים חיץ, להציב מחיצה, לחצוץ, לתחום, למנוע מעבר, לחסום
להיגדר
(פ')
להיות מוקף גדר, להיות סגור, להיות תחום, להיות מגודר; להיות מנוע, להיחסם, להיעצר
גדר
גדר היא מכשול שנועד לתחוֹם שטח מסוים, כדי לציין בעלות עליו ולהקשות על הכניסה אליו. גדרות עשויות לרוב מרשת או מוטות
ברזל, ובעבר נפוצו יותר גדרות עץ.
