הברכיוזאורוס היה ידוע בתקופה מסוימת כדינוזאור הגבוה ביותר. הוא נתגלה בשנת 1903 על ידי דוקטור E. S. Riggss. הברכיוזאורוס שגשג לקראת סוף תקופת היורה בעידן המזוזואיקון. שלדים מאובנים מלאים שלו נמצאו בטנזניה, וחלקי שלדים באמריקה הצפונית באורך של 25 מטרים. הג'ירפטיטן, שממנו נתגלו שלדים די שלמים באפריקה סווג בהתחלה בתור מין של ברכיוזאורוס, אך כיום הוא מסווג כסוג טקסונומי נפרד.

הברכיוזאורוס היה זאורופוד גדול. הפלאונטולוגים מעריכים את גובהו של הברכיוזאורוס כ-13 מטר, את אורכו כ-26 מטר ואת משקלו כ-28 עד 43 טון (כ-6 פילים אפריקנים בוגרים). הוא התאפיין ברגליים עבות מאד, המזכירות גזעי עץ וצוואר ארוך מאוד ודק יחסית לגודל גופו.

הברכיוזאורוס היה ידוע בתקופה מסוימת כדינוזאור הגבוה ביותר. הוא נתגלה בשנת 1903 על ידי דוקטור E. S. Riggss. הברכיוזאורוס שגשג לקראת סוף תקופת היורה בעידן המזוזואיקון. שלדים מאובנים מלאים שלו נמצאו בטנזניה, וחלקי שלדים באמריקה הצפונית באורך של 25 מטרים. הג'ירפטיטן, שממנו נתגלו שלדים די שלמים באפריקה סווג בהתחלה בתור מין של ברכיוזאורוס, אך כיום הוא מסווג כסוג טקסונומי נפרד.

הברכיוזאורוס היה זאורופוד גדול. הפלאונטולוגים מעריכים את גובהו של הברכיוזאורוס כ-13 מטר, את אורכו כ-26 מטר ואת משקלו כ-28 עד 43 טון (כ-6 פילים אפריקנים בוגרים). הוא התאפיין ברגליים עבות מאד, המזכירות גזעי עץ וצוואר ארוך מאוד ודק יחסית לגודל גופו.