בתחילתו ובמהותו היה זרם הבריטפופ תנועת ריאקציה לסגנונות מוזיקליים שונים, שפרחו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. מחד גיסא, יצא הבריטפופ כנגד המוזיקה ששלטה דאז במצעדים הבריטיים:
מוזיקה אלקטרונית, מונוטונית-משהו, שהתמקדה במקצב ובמשקל קבועים, בלופים ארוכים, פסיכדליים, חוזרים ונשנים תוך הפניית עורף לרוק הגיטרות הקלאסי. מאידך גיסא, היווה הבריטפופ אנטיתזה לסצנת הגראנג' האמריקאית, ששלטה באותם ימים בשוק המוזיקה העולמי. אנטיתזה זו היא בעלת סגולות מיטונימיות, כיוון שהבריטפופ לא יצא רק נגד המוזיקה האמריקאית, אלא גם כנגד התרבות האמריקאית שהלכה ופעפעה אל תוך התרבות הבריטית הפופולרית.