בנקאות – מילון עברי-עברי
בנקאות
(נ')
פיננסים, עסקי כספים, עסקי בנק, הנהלת בנק, ניהול ענייני הבנק
בנק
בנק (ב
צרפתית: banque; מאיטלקית: banco – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף. פעולות הבנק הן: קבלת פיקדונות כספיים מפרטים, עסקים ותאגידים במסגרת חשבונות שקים, חיסכון או השקעה ומתן הלוואות לאחרים. הבנק ממלא תפקיד חשוב בכלכלה, בכך שהוא מתווך בין אלו שיש להם כסף שאינו דרוש להם באופן מיידי לבין אלו המבקשים להשתמש בממון זה למגוון מטרות. הבנק משלם לראשונים וגובה מהאחרונים ריבית, שהיא מחיר השימוש בכסף. בכל הארצות בנקים נמצאים תחת פיקוח משום שבנוסף לתפקידיהם האמורים, הם גם מייצרים כסף באמצעות ה
הלוואות שהם נותנים, פעולה המיוחדת לבנקים בניגוד למוסדות פיננסיים אחרים. למערכת הבנקאות מקום חשוב ומרכזי בחיי הפרט והחברה מאחר שיש לה השפעה גדולה על רווחת כלל הציבור, על הקצאת מקורות במשק, על גודל אי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק, על קצב פיתוח והתחדשות טכנולוגיים, על יעילות, על קצב צבירת הון במשק, על צמיחה, על קצב התפתחות חברות במשק ועל רמות תוצר לאומי גולמי שיקבעו במשק.
בנקאות (banking)
בנקאות, מערכת עסקית הקונה ומוכרת כסף ותחליפי כסף, כגון המחאות (צ'קים), ומספקת מגוון שירותים פיננסיים אחרים.
בנק אנגלו-פלסטינה בתל אביב, 1926 (צילום...