בלגן – מילון עברי-עברי
בלגן
(ז')
ערבוביה, חוסר סדר, תוהו ובוהו, ברדק, בלבול, אנדרלמוסיה
לבלגן
(פ')
לעשות בלגן, לפרוע סדר, לגרום ערבוביה, ליצור אי-סדר, לבלבל, לסבך, להפוך לתוהו ובוהו
להתבלגן
(פ')
להתבלבל, להתערבב, להיעשות לא מסודר, להסתבך, להפוך לערבוביה, להפוך לתוהו ובוהו
בלגן
בָּלָגָן (או
בלאגן) הוא
שם עצם בסלנג בעברית ישראלית ופירושו אי-סדר, מהומה וגם אנדרלמוסיה, הן במובן פיזי והן במובן מנטלי. משם העצם נגזר שורש מרובע: ב.ל.ג.נ, ממנו נוצרו פעלים בבניינים שונים, כגון: מְבֻלְגָּן, בִּלְגֵּן, הִתְבַּלְגֵּן.
