ביצית – מילון עברי-עברי
ביצית
(נ')
גופיף קטן בשחלת הפרח, גופיף ממנו מתפתח הזרע
ביציה (>>ביצייה)
(נ')
ביצה מטוגנת, ביצה טרופה, ביצה מקושקשת, חביתה, ביצת עין, ביצה בלולה
ביצית
ביצית (Ovule)
ביצית, בבוטניקה, המנבג הנקבי בצמחים בעלי-זרע. הביצית מכוסה באינטגומנטים (אחד או שניים), שעוטפים את בסיסה ואת צדדיה, כך שנשאר נקב צר (פוּמה) בראשה, דרכו מפרה גרגר האבקה את הביצה. לאחר ההפריה הכפולה הופכת הביצית לזרע.
בחשופי-זרע הביצית חשופה...
ביצה (Egg)
ביצה, בביולוגיה, הגמטה (תא המין) הנקבית. בצמחים הביצה, שנקראת גם אואוגמטה, מתפתחת בביצית; בבעלי-חיים נהוג לקרוא לגמטה הנקבית "ביצית" (ovum), בעוד שהמילה ביצה היא שם כולל לביצית, לחומרי התשמורת (חומרים מזינים) המזינים אותה ולקרומיות המגנות...