ביזה – מילון עברי-עברי
לבזות
(פ')
לזלזל, לא לכבד, להקל ראש, לשים לצחוק, לשים ללעג ולקלס, לפגוע בכבוד, לנהוג בזלזול, להתייחס בבוז, לבייש, לחלל, להשפיל, לגרום בושות, לגרום ביזיון, להכלים, להמיט חרפה, להכפיש, להטיל קלון, להעליב, לגנות
ביזה
(נ')
בזיזה, גזילה, שדידה, גניבה, מלקוח, לקיחה ללא רשות, השתלטות על רכוש זר, לקיחת שלל
ביזה
ביזה היא לקיחת
רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד. פעולה זו נפוצה בעיקר בימי מלחמה ובימי אסונות הגורמים לאנארכיה זמנית, כגון - רעידת אדמה או פיגוע טרור המוני. בתנ"ך מכונה כל לקיחת שלל "ביזה".
ביזה, ז'ורז' (Georges Bizet)
ז'ורז' ביזה (1838 - 1875), בשמו המקורי אלכסנדר-סזר-לאופולד ביזה (Alexandre-césar-léopold Bizet); מלחין צרפתי, בן למשפחה מוסיקלית.
ביזה התקבל לקונסרבטוריון של פריס בטרם מלאו לו 10 שנים, ושם היה תלמידם של שרל גונו ושל ז'ק-פרנסואה-פרומנטל...
