בארות – מילון עברי-עברי
באר
(נ')
בור מים, בור עמוק, בור שתחתיתו מים, מעיין, מקור-מים, מקור, גב, מאגר-מים
בארות
בְּאֵרוֹת הייתה
עיר גבעונית בתקופת המקרא. בניגוד לעמי הארץ השונים, בחרו הגבעונים להימנע מלהלחם בשבטי ישראל. הם התחזו לשבט נודדים וכרתו בערמה ברית שלום עם שבטי ישראל בראשות יהושע בן נון. ומכוחה של הברית לא נלחמו בהם השבטים והם נשארו לשבת בארץ, כמסופר בספר יהושע:
בתקופת ההתנחלות שוייכה בארות לנחלת שבט בנימין, על פי המסופר בספר יהושע:
ילידי בארות ידועים הם רכב ובענה אשר הרגו את אישבשת:
וכן, "נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה".
נקודות שאיבה
Wellpoints
