אשפה – מילון עברי-עברי
אשפה
(נ')
זבל, מזבלה, פסולת, סחי, בזבוז, איבוד, פחת, ערימת פסולת, מצבור זבל, שיירים, שטויות, הבלים
(נ')
תיק לחצים, נרתיק לחצים, נרתיק לאכסון חצים
אשף
(ש"ע)
קוסם, מכשף, ידעוני, להטוטן; מצטיין בתחום מסוים, מומחה
לשפות (>>לְשַׁפּוֹת)
(פ')
לפצות, לשלם פיצויים, לתת פיצוי, לתקן המעוות, לגמול, לפייס, לרצות
לשפות (>>לִשְׁפּוֹת)
(פ')
להקציע, להשתמש במקצועה, לשייף, להחליק, ליישר, לשפשף, לגרד, לקרצף
פסולת
פסולת, אשפה או זבל אלו חומרים ומוצרים בלתי רצויים או בלתי שימושיים. המונח הינו סוביקטיבי מכיוון שפסולת עבור האחד אינה בהכרח פסולת עבור האחר. נהוג למיין את הפסולת על פי מצב צבירתה לפסולת נוזלית, פסולת גזית ופסולת מוצקה. על פי רוב המונח "פסולת" מתייחס לפסולת מוצקה.
