בין השאר נמצאים בחיבורו:

• אלגוריתם להוצאת שורש ריבועי.
• אלגוריתם להוצאת שורש שלוש.
• הנוסחה לסכום חישוב איברי סדרה חשבונית סופית, בהתאם למספר האיברים שמחשבים, לנקודת הפתיחה של הסדרה ולהפרש של המספרים זה מזה. כמו כן ידע לחשב את מספר איברי הסדרה אם ידוע סכום הסדרה והאיבר הראשון. לנוסחה זו יכול היה להגיע רק בעזרת פתרון משוואה ממעלה שנייה.
• ידע שסכום המספרים הריבועיים מ-1 עד n בריבוע שווה ל-.
• משפט ניקומאכוס.
• הכיר את "שיטת ההפיכה". דוגמה לשימושו בשיטה יש בבעיה הבאה:

• ערך פאי מדויק ביותר ביחס לזמנו. כך הוא כותב: "חבר ארבע למאה אחת, הכפל בשמונה, והוסיף שוב ששים ושניים אלף; התוצאה היא ערכו בקירוב של π כאשר אורך הקוטר הוא 20,000." בהצגה מתמטית: , דיוק של אלפית.
• שימוש ביחידת מידה שווה למדידת הקשת, הרדיוס והמיתר. רעיון הרדיאן. הוא מצא שהמידה המתאימה לקשת שאורכה שווה לזה של רדיוס הוא 3,438 דקות (שישימיות מעלות), או 51 מעלות בקירוב.
• חישוב אורכו של חצי מיתר (ז'יווה בלשונו). חישוב זה שימושי למען יצירת משולש ישר-זווית בתוך המעגל, המשמש להגדרת את הגדלים הטריגונומטריים.
• הכרת דמיון המשולשים.
• משפט פיתגורס.
• הנוסחה לאורך צלע משולש משוכלל. על פי אריאבהטה, "המיתר של החלק השישי של מעגל שווה לרדיוס". [מיתר] של שישים מעלות הוא למעשה צלע של משושה משוכלל, ולפיכך כוונתו היא שצלע משושה משוכלל שווה לרדיוס המעגל החוסם את אותו משושה.

על אף הישגיו המרשימים, במדידות הנפח על ידו נפלו טעויות רבות.

בין השאר נמצאים בחיבורו:

• אלגוריתם להוצאת שורש ריבועי.
• אלגוריתם להוצאת שורש שלוש.
• הנוסחה לסכום חישוב איברי סדרה חשבונית סופית, בהתאם למספר האיברים שמחשבים, לנקודת הפתיחה של הסדרה ולהפרש של המספרים זה מזה. כמו כן ידע לחשב את מספר איברי הסדרה אם ידוע סכום הסדרה והאיבר הראשון. לנוסחה זו יכול היה להגיע רק בעזרת פתרון משוואה ממעלה שנייה.
• ידע שסכום המספרים הריבועיים מ-1 עד n בריבוע שווה ל-.
• משפט ניקומאכוס.
• הכיר את "שיטת ההפיכה". דוגמה לשימושו בשיטה יש בבעיה הבאה:

• ערך פאי מדויק ביותר ביחס לזמנו. כך הוא כותב: "חבר ארבע למאה אחת, הכפל בשמונה, והוסיף שוב ששים ושניים אלף; התוצאה היא ערכו בקירוב של π כאשר אורך הקוטר הוא 20,000." בהצגה מתמטית: , דיוק של אלפית.
• שימוש ביחידת מידה שווה למדידת הקשת, הרדיוס והמיתר. רעיון הרדיאן. הוא מצא שהמידה המתאימה לקשת שאורכה שווה לזה של רדיוס הוא 3,438 דקות (שישימיות מעלות), או 51 מעלות בקירוב.
• חישוב אורכו של חצי מיתר (ז'יווה בלשונו). חישוב זה שימושי למען יצירת משולש ישר-זווית בתוך המעגל, המשמש להגדרת את הגדלים הטריגונומטריים.
• הכרת דמיון המשולשים.
• משפט פיתגורס.
• הנוסחה לאורך צלע משולש משוכלל. על פי אריאבהטה, "המיתר של החלק השישי של מעגל שווה לרדיוס". [מיתר] של שישים מעלות הוא למעשה צלע של משושה משוכלל, ולפיכך כוונתו היא שצלע משושה משוכלל שווה לרדיוס המעגל החוסם את אותו משושה.

על אף הישגיו המרשימים, במדידות הנפח על ידו נפלו טעויות רבות.