ארטילריה – מילון עברי-עברי
ארטילריה
(נ')
אש כבדה, תותחים, אש-תותחים, פעילות תותחנים, כלל התותחים ומפעיליהם
ארטילריה
ארטילריה, המכלול האחראי על
כלי הנשק המבצעים ירי או שיגור תלול מסלול של תחמושת לטווחים בינוניים וארוכים. הארטילריה משמשת כאמצעי סיוע לכוחות הנלחמים בשטח. כוחה והשפעתה של הארטילריה על שדה הקרב המודרני מכריע, כ־60% מאבידות האויב במלחמות ישראל האחרונות נגרמו כתוצאה מפגיעת אש ארטילרית. סוללת תותחים מודרנית מסוגלת לשגר כ־2.5 טון רסס פלדה למרחק של עד 25 ק"מ תוך כ-3 דקות. המונח "ארטילריה" הומצא כבר במאה ה־13, ומקורו במילה הצרפתית העתיקה: artillier שפירושה "חרש-נשק" (בתחילה התייחסה המילה artillery למכלול כלי-המלחמה בעלי יכולת שיגור של
קליעים, כולל אבנים, סלעים, אבוקות). אחד מכלי הארטילריה הבולטים בתקופה העתיקה היה הבליסטרה ובנוסף לו היו הקטפולטה וכלים אחרים. רק בעקבות המצאת התותחים החל המונח להיות שם נרדף לכלים אלה ולחיילים האמונים על הפעלתם. כיום כלי הנשק הארטילריים המרכזיים הנמצאים בשימוש צבאות העולם הם: תותחים,
מרגמות ומשגרי רקטות. חשוב להדגיש כי הארטילריה היא נשק סטטיסטי, כלומר, ברובה הגדול הינה נשק לא מדויק שפגיעתו מכסה שטח נרחב. לכן, לרוב, משמשת הארטילריה לפגיעה במקבצי מטרות הפרושים על שטח ניכר ולא לפגיעה במטרות נקודתיות.
