אציל – מילון עברי-עברי
אציל
(ת'/ש"ע)
אריסטוקרט, ג'נטלמן, לורד; עדין-נפש, נעים, אדיב; אדיש, שאינו מתרכב עם אחרים (גז, מתכת)
להציל
(פ')
להביא הצלה, לגאול, לחלץ, להושיע, לשחרר, למלט, לפדות, להוציא ממצב קשה, להוציא מסכנה; לרפא, להשיב לאיתנו, להשיב לחיים; להשאיר לפליטה, לשמור; למנוע טביעה; למצוץ, להוציא, לדלות, לשאוב אינפורמציה, לא לאבד שום דבר, לסחוט
אצולה
אצולה היא
שדרה חברתית, בה התואר עובר בירושה, בהתאם לכללים וחוקים מסוימים. תוארי האצולה מתייחסים במיוחד לחברות שבהן הייתה או קיימת מלוכה. בני המעמד מכונים לעתים גם בעלי דם כחול, כינוי שנוצר בספרד (Sangre azul) כדי להבחין בין ספרדים "טהורים", שגוֹן עורם בהיר ועל כן כלי הדם שלהם נראים במבט מבחוץ כחולים, לבין המוּרים, שגון עורם היה כהה יותר. שורשיה של האצולה ה
אירופית בווסאלים, לוחמיו הנאמנים של המלך, שהיו קשורים אליו בשבועת אמונים וזכו לתגמול על שירותיהם ושירותי לחימה שלהם התחייבו במענק אדמה מיוחד. מענק זה, שהיה בראשיתו זמני ומותנה, הפך עד מהרה לנחלת אדמה העוברת בירושה בין חברי משפחתו של הווסאל. כיום, לעומת זאת, תואר האצולה הוא ברוב המקרים תואר רשמי בלבד.תואר ה
אצולה הוא תואר היסטורי, חברתי וחוקי, ולא רק מעמד סוציו-אקונומי המבוסס על עושר. אדם עשיר לא יהפוך באופן אוטומטי לאציל, וכן לא כל בני האצולה עשירים או בעלי השפעה (משפחות אצולה רבות איבדו את עושרן, והרעיון של "אציל עני" היה קיים בעולם כמעט מהולדת האצולה). במדינות ללא עבר
פיאודלי, לא נמצאת אצולה.