אפילפסיה – מילון עברי-עברי
אפילפסיה
(נ')
מחלת הנפילה, כפיון, מחלת הנופלים, התקפי פרכוסים, איבוד הכרה, הפרעה כרונית בפעולת המוח
אפילפסיה
אפילפסיה (שמה העברי:
כִּפְיוֹן, בימי הביניים: "חולי הנכפה"; השם העממי הוא "מחלת הנפילה"; מהמילה היוונית ἐπίληψις – השתלטות) היא קבוצה של
הפרעות נוירולוגיות ארוכות טווח המאופיינות בפרכוסים אפילפטיים. פרכוסים אלה הם אירועים המשתנים מאירועים קצרים וכמעט בלתי ניתנים להבחנה עד תקופות ארוכות של רעידות חזקות. באפילפסיה הפרכוסים נוטים לקרות שוב ושוב ולעתים אין להם סיבה בסיסית מידית בעוד שפרכוסים המתרחשים עקב סיבה ספציפית לא נחשבים כאפילפטיים אפילפסיה נשלטת בדרך כלל אך אי אפשר לרפא אותה בטיפול תרופתי. ניתן לשקול
ניתוח במקרים קשים. עם זאת, בקרב כ- 30% מהאנשים הסובלים מאפילפסיה הפרכוסים אינם נשלטים, גם בהינתן הטיפולים התרופתיים הטובים ביותר.
