אנו היה אל ב ומאוחר יותר, במיתולוגיה הבבלית. נחשב לאל השמים, אל גן העדן, אדון קבוצות הכוכבים ומלך האלים, הרוחות והשדים, שהבולטת שבהם היא השדה למשטו (Lamashtu). מקום מושבו היה באזורים השמימיים הגבוהים ביותר. לפי האמונה היה בכוחו לשפוט את מי שביצע פשעים, והוא יצר את הכוכבים כחייליו, וכל דבר שהוא הביע במילים הפך למציאות.
אנו היה אחד האלים העתיקים ביותר בפנתאון וחלק משלישייה הכוללת את אנליל (אל האוויר) ואנכי (אל המים) השומריים. הוא קיבל את שמו מאכדים בתרבות הבבלית. אנו מתואר בדרך כלל עם כיסוי ראש ועליו קרניים כסימן לכוחו. הוא מופיע במיתולוגיה השומרית לפני 3000 לפני הספירה כשבמקור הוא תואר כשור גדול ועיר הקודש שלו הייתה אוּרוּכּ (ארך), ובדיר היה מרכז נוסף חשוב בפולחנו, אשר כמו אורוכ, החזיקה בתואר "עירו של אנו". בלַגַש הקים גודֳאָהמקדש לכבוד אנו (בערך 2144-2124 לפני הספירה), ובאור הקים לכבודו אור-נמו מקדש וגן (בערך 2112-2095 לפני הספירה).
אנו היה הצאצא של זוג האלים הראשון אן וכי. זוגתו הראשונה הייתה אנטו, אלת הבריאה, ויורשם היה אנונכי, אל השאול, ואוטוכי שהיו שבעה שדים רעים. לאחר שאנטו עזבה את כדור הארץ, החליפה את מקומה אִינַנַ (עשתר), בשמה הוא שלח אחרי גילגמש ואנכידו את "שור השמים", אך לאחר שהם הביסו אותו ואת המפלצת חמבבה, החליט אנו שעל אחד מהם למות ואנכידו חלה לפתע וסיים את חייו.