האלקטרופילים תוקפים את האזור בנוקלאופיל שבו צפיפות האלקטרונים היא הגבוהה ביותר. האלקטרופילים הנפוצים ביותר בסינתזות אורגניות הם קטיונים כגון פרוטון חופשי, חנקן חד-חמצני, מולקולות קוטביות נייטרליות כגון HCl, אלקיל הלידים, אציל הלידים, תרכובות קרבוניל, מולקולות קוטביות שיכולות לעבור קיטוב כגון Cl₂ ו- Br₂, גורמים מחמצנים כגון חומצה פרוקסידית אורגנית, תרכובות כימיות שלא ממלאות את כלל האוקטט כגון קרבנים ורדיקלים חופשיים, ומספר חומצות לואיס כגון BH₃ ודי-איזו-בוטיל-אלומיניום הידריד.

האלקטרופילים תוקפים את האזור בנוקלאופיל שבו צפיפות האלקטרונים היא הגבוהה ביותר. האלקטרופילים הנפוצים ביותר בסינתזות אורגניות הם קטיונים כגון פרוטון חופשי, חנקן חד-חמצני, מולקולות קוטביות נייטרליות כגון HCl, אלקיל הלידים, אציל הלידים, תרכובות קרבוניל, מולקולות קוטביות שיכולות לעבור קיטוב כגון Cl₂ ו- Br₂, גורמים מחמצנים כגון חומצה פרוקסידית אורגנית, תרכובות כימיות שלא ממלאות את כלל האוקטט כגון קרבנים ורדיקלים חופשיים, ומספר חומצות לואיס כגון BH₃ ודי-איזו-בוטיל-אלומיניום הידריד.