המילה הפותחת את היצירה ביוונית עתיקה היא "Μῆνιν" (מֵנין), שפירושה "זעם; חרון אף", וזאת משום שהנושא העיקרי של השירה היא חמתו של
אֲכִילֵס, גדול הגיבורים היוונים. האפוס טוווה את סיפור זעמו והתפייסותו של אָכִילֵס, ודרך סיפור זה משתקפת חלקית המלחמה עצמה: בראשית רב אכילס עם המלך אגממנון, המפקד העליון של הצבא היווני, ונוטש את המערכה. העדרו מאפשר להֶקְטוֹר, נסיך טרויה ובחיר לוחמיה, להרוג את פטרוקולוס, רעו של אכילס. שטוף תאוות נקם, שב הגיבור למלחמה, והעלילה מגיעה לשיאה בדו-קרב שבו הוא קוטל את הקטור. בפרקי הסיום, נעתר אכילס לבקשת פריאמוס, מלך טרויה, להשיב את גופת בנו. השירה מסתיימת בתיאור הלוויתו של הקטור, והטור האחרון "כָּכָה חָגְגוּ קְבוּרָתוֹ שֶׁל-הֶקְטוֹר מַכְנִיעַ-הַסּוּסִים." (בתרגומו של שאול טשרניחובסקי). האפוס מתחיל בכעס של אכילס ומסתיים בהתפייסות שלו.