אופרה – מילון עברי-עברי
אופרה
(נ')
מחזה מוסיקלי, יצירה דרמתית מוסיקלית
הופרה
(פ')
הוזרע, ניתן לו זרע, עובר, הוכנס להיריון; ניתן לו פרי, הפך לפורה; הוגדל פריונו, הושבח, שופר, הועשר, שוכלל, פותח, קודם
אופר
(פ')
הושם עליו איפור, הושם עליו צבע, יופה, חופש, הוסווה; הפך לאפר; הוצא ממנו האפר
אופרה
אופרה (מאיטלקית:
opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של
תיאטרון שבה התוכן הדרמתי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה. האופרה הופיעה באיטליה בסוף המאה ה-16 ונקשרת, בדרך כלל, עם מסורת המוזיקה הקלאסית המערבית. האופרה משתמשת ביסודות רבים של התיאטרון המדבר, כמו תפאורה, תלבושות ומשחק. עם זאת, האופרה נבדלת מצורות דרמטיות אחרות בחשיבות הנודעת בה לשירה ולטכניקה הווקאלית המקובלת. את הזמרים מלווה הרכב כלי, שגודלו נע מהרכב קאמרי מצומצם ועד תזמורת סימפונית מלאה, הנגנים יושבים בדרך כלל בבור תזמורת ("pit"), אזור מונמך בקדמת הבמה, נסתרים מהקהל. גם בלט משולב לעתים קרובות באופרה, והדבר נכון בעיקר לגבי האופרה הצרפתית ברוב שנות קיומה. בחלקי תבל אחרים קיימות צורות אמנות דומות, רבות מהן עתיקות-יומין, המכונות לעתים "אופרה", בהשוואה לצורה זו במוזיקה המערבית ("אופרה סינית", לדוגמה). הצורות העצמאיות האלה אינן נגזרות של האופרה המערבית אלא צורות נבדלות של
תיאטרון מוזיקה. האופרה גם איננה המופע היחיד של תיאטרון מוזיקלי במערב: בעולם העתיק, הדרמה היוונית כללה שירה וליווי אינסטרומנטלי ובימינו קיימות צורות אחרות, כמו מחזמר.
אופרה (Opera)
אופרה (מאיטלקית: "יצירה", "עבודה"), יצירה בימתית, דרמטית ומוסיקלית כאחת, שאת דמויותיה מגלמים זמרים השרים את כל שורותיהם, בליווי תזמורת או הרכב כֵּלי אחר. האופרה מורכבת מליברית (libretto), שהוא התמליל, ומתכליל (פרטיטורה; score) מוסיקלי. בד"כ...
