אונס – מילון עברי-עברי
אונס
(ז')
כפייה, הכרחה, מעשה שנעשה לאדם בעל-כורחו, אילוץ, השגה בכוח; תקיפה מינית, בעילה בכפייה
לאנוס
(פ')
לתקוף מינית, לבעול בכפייה; לכפות, לאלץ, להכריח, לבצע באדם דבר בעל-כורחו, להשיג בכוח
אונס
אונס (קרוי גם
אינוס) הוא ביצוע
אקט מיני תוך כדי כפייה, בניגוד לרצונו של הקורבן. ברוב מקרי האונס גבר אונס אישה, אולם ככלל הקורבן יכול להיות גבר או אישה, והתוקף, המכונה אנס, יכול גם הוא להשתייך לאחד משני המינים.
אונס (Rape)
אונס, עבירת מין, בעילת אדם - אישה, גבר, ילדה או ילד - נגד רצונו ושלא בהסכמתו החופשית. מעשה האונס יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, ובהן החדרת איבר או חפץ לאיבר מינו של הקורבן, לפי הטבעת שלו, ולפיו. למרות ההיבט המיני של המעשה, מרבית החוקרים...
