אוכל – מילון עברי-עברי
אוכל
(ז')
מזון, מאכל, דבר שנאכל, מכולת, כלכלה, קמח, טרף (בע"ח) ; ארוחה, סעודה, אכילה, תזונה, הזנה
(ת')
ניזון מ-, זולל, בולע, צורך-, משתמש ב-, חי על-, מתכלכל מ-, משמיד-, מכלה-
לאכול
(פ')
לסעוד, ללעוס, לבלוע, לזלול, לחיות מ-, להתכלכל, לטרוף; להשתמש, לצרוך; להשמיד, לכלות; לקנות
יכול
(פ')
מסוגל, יש בכוחו, יש באפשרותו; רשאי, מותר לו, מורשה, זכאי; מתגבר, מנצח, מביס, מכניע, מנחיל מפלה
הוכל
(פ')
נכלל, הוחזק בתוכו, היה טמון בקרבו, נשמר בתוכו, נאצר, היה אחד ממרכיביו, היה בתוכו
מזון