אוטונומיה – מילון עברי-עברי
אוטונומיה
(נ')
עצמאות, שלטון עצמי, סמכות לשליטה עצמית בתחום מסוים, חירות, חופש, אי-תלות, אי-שעבוד
אוטונומיה
אוטונומיה (מ
יוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם. המושג עשוי לשמש להתייחסות לאופן הפעולה של פרט או גוף חברתי, כמו גם של מערכות ביולוגיות ושל מכונות ועצמים מופשטים (כגון, פונקציות מתמטיות), ומהווה מושג בסיסי במגוון תחומים החל מפילוסופיה של המוסר ותאוריה פוליטית וביואתית, דרך סוציולוגיה ופסיכולוגיה ועד לביולוגיה, רפואה, הנדסה ומתמטיקה.
אוטונומיה (Autonomy)
אוטונומיה, במדעי המדינה - שלטון מדיני עצמי שהוא פחות מעצמאות. בחבל ארץ אוטונומי מחוקקים תושביו חוקים הנוגעים לענייני הפנים שלהם, אך הם כפופים לשלטון המרכזי בנושאי חוץ, בטחון וסחר. תושביו שונים בד"כ במוצאם האתני, בתרבותם או בדתם משאר תושבי...
אוטונומיה
B: עצמאות, שלטון עצמי
לשימוש חופשי; דצמבר 2008
